מלון עין גדי הוקם על ידי האורחים, לא על ידינו.

ליתר דיוק, על ידי אורחות. שבע נשים מרחובות, ששמעו על הסגולות המיוחדות של ים המלח והחליטו שהן רוצות לנפוש בעין גדי, שבאותה תקופה הייתה היאחזות קטנה במקום שומם ללא כביש מסודר והסעות.
מדי בקר היה אחד מחברי הקיבוץ מוריד אותן לחוף עם קומנדקר, כל אחת הייתה חופרת לעצמה בור ליד אחת הנביעות ומתיישבת בו עד שהקומנדקר היה מגיע להחזיר אותן לקיבוץ. הסיפור על המקום המופלא והמרוחק החל לעבור מפה לאוזן ונוצרה דרישה הולכת וגדלה להתארח במקום.
אחד מחברי הקיבוץ הנמרצים, החליט להעביר שני צריפי עץ מההיאחזות הישנה, לגבעה שעליה נמצאת עין גדי היום, הוסיף בטונדה ששימשה למקלחות ושירותים משותפים לכל האורחים, ולמעשה הקים את בית הארחה עין גדי.

התחלה צנועה

ההתחלה הייתה צנועה ופשוטה. האירוח היה תמיד לשבוע שלם, היות והאוטובוס של אגד הגיע רק פעם בשבוע. כאשר הגיעה קבוצה חדשה היה כל צוות המקום, שמנה אז ארבעה אנשים,מטפס על האוטובוס, פורק את המזוודות ומוביל אותן לחדרים, באותו הזמן, היו מתגייסות חברות הקיבוץ לנקות את החדרים שהתפנו. בשאר השבוע היו האורחים מנקים לעצמם את החדר ומחליפים לעצמם סדינים. מגבות לא היו וכל אורח הביא לעצמו את המגבות שלו. לאורחים הוקצה שולחן אחד במרכז חדר האוכל של הקיבוץ, ואחת מחברות הקיבוץ מונתה לבשל להם אוכל מיוחד ולהגיש להם אותו לשולחן. כאשר בית הארחה גדל, ונוצר צורך בשולחנות נוספים בחדר האוכל, התקיימו בנושא אסיפות קיבוץ רבות וסוערות עד שהוחלט לבנות לחברי הקיבוץ חדר אוכל נפרד, ומאותו הרגע לא יכלו יותר חברי הקיבוץ ליהנות מהמטעמים שהשאירו האורחים…

בהמשך, הועלה צריף עץ נוסף מההיאחזות הישנה, הקומנדקר הלא נח הוחלף ב"סטודיבייקר", הותקנו מקלחות בחוף, סודרה גישה נוחה לחוף ובתוך הים שמו רפסודה גדולה, עליה בילו המתרחצים שעות על גבי שעות, עד שיגיע הסטודיבייקר שיחזיר אותם לקיבוץ.
בשלב זה הוחלט לבנות מרחצאות מסודרים ולבנות בריכות אליהן יובלו מי הגופרית החמים. מנהל בית הארחה היה יורד מדי בקר, מפעיל את המשאבה שמילאה את בריכות הגופרית, חוזר אחרי שעתיים עם האורחים, לאחר שהתמלאה הבריכות ובסוף היום היה מרוקן את הבריכות ומחזיר את האורחים לחדרם.

תקופת "המנויים"

הביקוש הגדול לנפוש בעין גדי היה מפתיע ובלתי צפוי ויצר מצב שלא יכלו יותר לקבל אורחים חדשים. המכירה הייתה בעצם לקבוצה של מנויים ותיקים בלבד, שהיו מגיעים פעמיים בשנה, בתאריכים קבועים. סביב רשימת המנויים נוצר פולקלור שלם. אנשים נהגו להוריש את המנוי שלהם בעין גדי לילדיהם ופעם אחת אף הועלה הנושא בתוכנית רדיו ב"קול ישראל" ומנהל בית הארחה נדרש לתת הסברים למה הוא לא מקבל אורחים למקום.

בית הארחה הלך וגדל. צריפי העץ הוחלפו במבני בטון יבילים, במרכז בית הארחה נשתל דשא גדול ונשתלו שני עצים קטנים, בגובה של פחות ממטר – אלו הם שני עצי הבאובב הענקיים הקיימים היום.
הדשא המרכזי הפך לאבן שואבת עבור האורחים ולמרכז חיי התרבות של האורחים. מדי אחר הצהריים היו יוצאים האורחים לדשא, נפגשים זה עם זה, שרים, מספרים סיפורים ויוצרים הווי מיוחד שנתן לאירוח בעין גדי את האווירה האינטימית הייחודית לו. אנשים מכל שכבות הציבור, מקומות שונים ותרבויות שונות היו נפגשים על הדשא, יחפים ובמכנסיים קצרים, ומעבירים יחד שעות ארוכות בשיר, סיפור או שיחה.

בונים ומתרחבים

עם השנים גדל המקום והתרחב ושמעה של עין גדי נפוץ בארץ ובעולם כמקום ייחודי של בריאות, שקט ופשטות מבורכת. יוסקה אראלי, אביו של אחד מחברי הקיבוץ יצר קשר עם אנשים מגרמניה מולדתו והחל להביא לכאן אנשים רבים מגרמניה, שאהבו את עין גדי והגיעו אליה במסירות ובאהבה במשך עשרות שנים. רבים מהם ראו בעין גדי את ביתם השני. הקשרים העמוקים שנוצרו בין האורחים הישראליים והגרמנים, ובין חברי הקיבוץ לאורחים היו יוצאי דופן ונתנו למקום אופי מיוחד של חברות ואהבת אדם המגשרת על פני היסטוריה, תרבות וגיאוגרפיה.

השנים הבאות היו שנים של בנייה והתרחבות. בשנת 1984 מבנה המרחצאות הישן ננטש ובמקומו נבנה המבנה הנוכחי, המכיל שש בריכות, מסעדה, בריכת מים מתוקים וחנות קוסמטיקה גדולה. בבית הארחה נבנה בשנת 2000 אגף "ערוגות" ובו 32 חדרים מרווחים ומעוצבים, הבריכה שופצה והורחבה, הגינות טופחו באהבה, נבנה מבנה גדול שהכיל את הלובי, חנות קטנה ואף בר קטן לבלות בו את שעות הערב והצוות הלך והתרחב.

בשנת 2012 הוחלט להפוך את המקום למלון ולהקים בו את אגף הבוטיק החדש. האגף כולל היום את חדרי ערוגות, חדרי מיני המיני סוויטות והדלוקס וגולת הכותרת – ספא סינרגיה היוקרתי. לצוות המלון הצטרף שף חדש, שבנה תפריט המתאים למלון החדש, ומבוסס על אוכל טרי, בריא, עם שפע של ירקות ומגוון רחב.
למרות ההתרחבות, שמר המלון על האופי הכפרי, האינטימי והשלו שלו. המלון מונה כיום 166 חדרים במבנה של קומה אחת או שתיים, המפוזרים על מרחב גדול, וביניהן גינות ירוקות, עצי ענק כמו הבאובב והפיקוס הבנגלי, ובעיקר, מלוא הטנא שקט, שלווה ויופי מדברי שאין שני לו.

אנחנו מחכים לכם פה.

מנהלי המלון לדורותיהם:

הרצל סיני 1961-1966, 1969-1976.
מנו ברק ז"ל 1966-1969.
דן בניהו ז"ל 1976-1979
עמיחי אלבר ז"ל 1979-1984
גדי חופש 1985-1990
איציק מזור 1991-1994
יעקב ישראלי (קוקי) ז"ל 1994-2001
יוחאי רוס 2001-2008
נירה רמון 2008-2012
דודו בן ענת 2012-2016
אדם טננבאום 2017
משה לגו 2018-2019
יובל אברמזון 2019-2020
תם גבע 2020-2022
דורינה טיגלניק 2022-2024
רווי רז – מנכ"לית תאגיד התיירות ומלון עין גדי 2024-היום ravir@ein-gedi.co.il

ולצידם צוות גדול של חברי ותושבי הקיבוץ, שעבדו ועובדים במקום במסירות ואהבה.